נשברנו וקנינו לגוזל משחקייה מלאה בכפתורים מפלסטיק, רעשים של חיות ועוד מיני צ'ופצ'יקים צבעוניים. מה לעשות, הפרצוף שלו נדלק ונכון לעכשיו מדובר בדבר הכי הכי הכי שבעולם בשבילו. גרובי מגנובי עם דובדבן ופיצפוצים. מי שתכנן את יצירת המופת הפוסט תעשיית הזו לא נם על משמרתו והחליט מבעוד מועד שהיא חייבת לתרום גם לדינמיקה ולהרמוניה המשפחתית. אחד ההורים, הגה המעצב, חייב לנסות ולהתקין סוללות בגיהנום הפלסטי הזה....אממה המנשא של הסוללות יוחבא מאחורי התקן פסלטי עם ברגים שחוקים ויצריך שעתיים של כירוגיה שבמהלכם כל התקן הסוללות יהיה חייב להיות מופרד מגוף המתקן ואחר כך מולחם חזרה. האפי פלסטיק...פנטסטיק.
Over the weekend we bought G master poop an exer-saucer with every variety of plastic nob you can imagine, topped with animal noises and buttons galore. He loves it. It’s the cat’s meow and the cow’s moo for him (both sounds included, post battery installation). Luckily, whoever designed this post industrial masterpiece thought of contributing to the greater family dynamic by requiring that batteries be installed in a plastic slot that is cleverly concealed behind stripped down screws…forcing real-time surgical removal of the entire battery cage and re-welding the battery wires back onto the mother ship. I’m a Barbie girl in a Barbie world. Happy plastic…fantastic.
