רשימות היא פשוט תוכנית גרועה. היא מציגה מקבץ של שחקנים שמוכרים מתפקידי משנה שונים בסדרות שונות - או שדומים באופן מפתיע לשחקנים שמוכרים מתפקידי משנה שונים בסדרות שונות - ויש לה דיאלוג שבנוי מקלישאה מופלצת אחת אחרי השנייה: כמו האשה שבולמוס הרעב הבלתי נשלט שלה גורם לה לעבור באדום ולעצור בחקירת בלמים מול דלפק ההזמנה של המקדונלדס המקומי, או הזוג שרוצה לקנות מיני וואן כי משפחה של שלוש נפשות לא יכולה להתקיים ברכב נורמלי. יש סדרות שיודעות להנפיק דיאלוג ועומק, כמו בנות גילמור ואוז. זו לא אחת מהן. אני יכול להתפלסף על הרדידות והצורך למזער רגשות לכדי סל מטלות התנהגותי קצר. אני יכול גם שלא. זו פשוט לא תוכנית טובה.
שתי התוכניות שמשודרות בערוץ טי.אל.סי שונות. הם מנסות לצייר דיוקן דוקו-דרמטי של הלידה ומה שבא אחריה. אבל בתור תוכניות טלוויזיה, הן חייבות חומר וויזואלי. מה לעשות שקל יותר להציג זוג הורים עייף להחריד מאשר לדבר על ההתפתחות הריגשית שהיא היא תהליך ההורות. מה לעשות שקל יותר להראות אשה שלא התקלחה יומיים מאשר לדבר על קשר שמתפתח ונוצר עם ילד. הבעיה היא שהחומר הוויזואלי משעמם מאוד מהר, תוכניות אחת או שתיים מקס. את התפתחויות היותר מעניינות פשוט אי אפשר לצלם.
I recently caught three shows on TV that focus on expectant parents and having babies: A Baby Story, which airs on TLC, and focuses on getting pregnant and the changes that having a baby has on a family; Brining Home Baby, also on TLC, that focuses on the birth and the first day/week at home (and is virtually indistinguishable from Baby Story), and Notes from the Underbelly, on ABC.
Notes is TV at its worst. Take a few actors who you've seen playing one dimensional characters in various guest appearances on other shows (and if not, they are indistinguishable from actors you've seen playing one dimensional guest characters on different shows), and write every possible cliché about pregnancy: women having sudden uncontrolled cravings that force them to run a red light and screech into a drive through; freak out fests over buying a mini-van, and so on. Some TV shows do dialog and emotion well, like Gilmore Girls, Oz and Mind of a Married Man. Others don't. I can socio-analyze the way in which the show commodifies emotional experiences into bucketable scripted behavioral check lists, or I can just say it's a poorly done show. So it's a poorly done show.
The TLC shows are different. They try to tell a reality-docu-drama story of what happens when a baby joins a family. The problem with both shows is that as reality based programs on TV, they need footage of things happening: show me, rather than tell me. So instead of talking about the emotional growth one feels as an expectant parent, the shows focus on the hectic affect babies have on parents' lives. Instead of exploring the couple's dynamic and what it means to actually love a baby, it shows that new parents don't sleep. Ultimately, the show me of these shows loses it's grasp after one or two episodes. The more interesting developments of expectant parenthood don't really have footage to match.
-More on Baby Story:
http://tlc.discovery.com/fansites/babystory/babystory.html
-More on Brining Home Baby: http://tlc.discovery.com/fansites/bringinghomebaby/bringinghomebaby.html
-More on Notes from the Underbelly
http://abc.go.com/primetime/notesfromtheunderbelly/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה